החלטה בתיק ת"ט 20193-12-11

1.         בתאריך 22.6.11 המשיבה הגישה לביצוע כנגד המבקש שטר חוב ע"ס 46,200 ש"ח (ללא תאריך) (להלן: "שטר חוב").

2.         המבקש הגיש  בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכתב התנגדות.

3.         המבקש לא נחקר על בקשתו להארכת המועד ונציגת המשיבה לא התנגדה לבקשה בסיכומיה, לפיכך, אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד שבו הוגשה בפועל.

4.         המבקש טען בהתנגדותו, בין היתר, כדלקמן:

א.         החוב הנטען בשטר הינו שייך למר אילן הררי.

ב.         שטר החוב ניתן למשיבה כנגד החוב של אילן הררי.

ג.          המבקש לא קיבל תמורה כלשהי תמורת שטר החוב.

ד.         תמורת שטר החוב שולמה ע"י המבקש למשיבה, חלק במזומן, חלק בכרטיס אשראי וחלק בהפקדה לחשובנה של המשיבה.

5.         בדיון שהתקיים ביום 6/5/12 אפשרתי למבקש להמציא מסמכים המעידים על ביצוע תשלומים כלשהם.

6.         בתאריך 21/5/12 המבקש המציא מסמכים לתמוך בטענתו שהופקד בחשבון המשיבה סך של 2,500 ש"ח ובוצעו תשלומים בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 8,000 ש"ח ונטען ע"י המבקש ששולמו למשיבה 2 סכומים ע"ס 15,000 ש"ח במזומן כל אחד על ידו ועל ידי אילן הררי, ובחקירתו טען כי לא ניתנו לו קבלות בגין הסכומים ששולמו במזומן, וטען גם ששולם על ידו סכום נוסף של 1,000 ש"ח והקבלה בגינו לא נמצאה.

7.         המשיבה הגישה תגובה וטענה כי נתקבל מהמבקש סך של 6,000 ש"ח ע"ח החוב עפ"י שטר החוב וכי הסכום הנ"ל הופחת מסכום החוב וכי התשלומים הנוספים שנעשו באמצעות כרטיס האשראי מתייחסים לעסקה קודמת ולא מתייחסים לשטר החוב וכי המבקש לא שילם לה סכום כלשהו במזומן.

דיון והכרעה:

8.         כידוע, בשלב זה של הדיון, ביהמ"ש אינו רשאי להכריע בבקשה על סמך אימון ומהימנות.

9.         עפ"י טענות המבקש, כפי שצויינו בסעיף 6 לעיל, הוא שילם למשיבה סכום כולל של 41,500 ש"ח ע"ח שטר החוב.

            סך של 30,000 ש"ח מהסכום שנטען ע"י המבקש וע"י אילן הררי, נטען ששולם במזומן.

            אמנם, לא הוגשו כל אסמכתאות מטעם המבקש המעידים שאכן הסכום הנ"ל שולם במזומן, אולם, ובכל זאת, אין לשלול מהמבקש את האפשרות להביא את ראיותיו ולהעיד בפני המשפט על מנת לנסות ולהוכיח את גירסתו.

10.        בנוסף, קיימת מחלוקת בין הצדדים אם הסכומים ששולמו ע"י המבקש באמצעות כרטיסי האשראי שייכים לעסקת שטר החוב, או לעסקאות אחרות, דבר שגם הוא צריך להתברר.

11.        ביהמ"ש אינו יכול להתעלם מהעובדה שהמשיבה הגישה בקשת ביצוע על מלוא סכום החוב עפ"י שטר החוב, תוך הצהרה בבקשת הביצוע שלא שולם דבר ע"ח החוב הנ"ל, וכי רק לאחר הגשת ההתנגדות, היא ביקשה להפחית סך 6,000 ש"ח מסכום החוב.

12.        גם אם המבקש יצליח להוכיח ששילם למשיבה את כל הסכומים אשר לטענתו שולמו למשיבה על חשבון סכום שטר החוב (המסתכמים בסך 41,500 ש"ח), עדיין תישאר יתרה בסך 4,700 ש"ח שהמבקש לא טוען בהתנגדותו שהיא שולמה ובגינה אין מקום למתן רשות להתגונן.